31.1.18 - "כי רעות שכזאת לעולם לא תיתן את ליבנו לשכוח..." נפרדים מחיים גורי

"כי רעות שכזאת לעולם לא תיתן את ליבנו לשכוח..." – נפרדים מחיים גורי – 31.1.18

המשורר, הסופר והעיתונאי חתן פרס ישראל חיים גורי, מהסמלים הבולטים של "דור תש"ח", נפטר היום בגיל 94.  שירתו היתה שירת האתוס הלאומי של מדינת ישראל וכמה משיריו הפכו לנכסי צאן ברזל של התרבות הישראלית.

חיים גורי היה מהסמלים הבולטים של דור תש"ח ומלחמת העצמאות, בשנים האחרונות הוטרד מאוד מדמותה של ישראל, ובמאמר ב"הארץ" כתב: "האומה שסועה ומפולגת עד תום".

מצ"ב כתבה מעיתון "הארץ" הסוקרת את תולדות חייו ששזורים בתולדות מדינת ישראל:

https://www.haaretz.co.il/whtzMobileSite/news/education/1.4384421

קצרה היריעה מלתאר את שלל יצירותיו המתארות אירועים בחיי המדינה, שלאורן חונכו דורות שלמים, וכן את השפעתו החברתית המשמעותית של גורי.

מבין השירים הרבים והמרגשים, שחונכתי על ערכיהם, בחרתי להיפרד מחיים גורי בשיר "הָרֵעוּת" שנכתב על ידו והולחן על ידי סשה ארגוב.

השיר נכתב בשלהי מלחמת העצמאות, כשנה לאחר פרוץ הקרבות, ועוסק בזכר הנופלים הישראלים במלחמה על הקמת המדינה.

השיר מייצג את האידאלים החברתיים של תקופת תש"ח - ההקרבה למען המולדת, הדאגה של הפרט לכלל, אחוות הלוחמים ובעיקר את זכרם וקדושתם של הנופלים. כמו כן, השיר מדגיש את תחושת הקולקטיב, האחווה והרעות בין הלוחמים.

המשפט "נזכור את כולם", המופיע בפזמון השיר, הפך למוטו המרכזי של הנצחת חללי צה"ל כגון בשמו הרשמי של אתר ההנצחה של משרד הביטחון, 'נזכור את כולם'.

בשנות ה-90 הפך השיר גם לאחד הפזמונים המזוהים עם רצח יצחק רבין ומורשתו. רבין ציין לא אחת כי זהו השיר האהוב עליו, והוא הושמע בעצרת המרכזית לזכרו לאחר הרצח בביצועה של שושנה דמארי, וכן בעצרות הנוספות לזכרו.

קישור לביצוע השיר ע"י להקת הנח"ל:

https://www.youtube.com/watch?v=tw8-CVakruA

ניתוח השיר באתר באתר תרבות.il :

http://tarbut.cet.ac.il/ShowItem.aspx?ItemID=6341c8aa-3360-43a1-8012-b5515f01502f&lang=HEB

הרעות 
מילים: חיים גורי
לחן: סשה ארגוב


על הנגב יורד ליל הסתיו
ומצית כוכבים חרש חרש
עת הרוח עובר על הסף
עננים מהלכים על הדרך.

כבר שנה לא הרגשנו כמעט
איך עברו הזמנים בשדותינו
כבר שנה ונותרנו מעט
מה רבים שאינם כבר בינינו .

אך נזכור את כולם
את יפי הבלורית והתואר
כי רעות שכזאת לעולם
לא תיתן את ליבנו לשכוח
אהבה מקודשת בדם
את תשובי בינינו לפרוח.

הרעות נשאנוך בלי מילים
אפורה עקשנית ושותקת
מלילות האימה הגדולים
את נותרת בהירה ודולקת.

הרעות כנערייך כולם
שוב בשמך נחייך ונלכה
כי רעים שנפלו על חרבם
את חייך הותירו לזכר.

ונזכור את כולם...