שלום לכולם,
אני חשה צורך לשתף אתכם במספר הגיגים. במהלך השבועיים האחרונים נפרד שלמה ארצי,
הזמר והיוצר, בוגר עירוני ד', מאמו – מרגלית ארצי,
ניצולת שואה ילידת פולין ששרדה את מחנות הריכוז וההשמדה אושוויץ בירקנאו (נפטרה בגיל 96) ומאחותו – נאוה סמל – סופרת,
מחזאית ותסריטאית (נפטרה בגיל 63). אביו יצחק ארצי ז"ל כהן כסגן ראש העיר תל
אביב וכחבר כנסת, והיה פעיל ארגונים לרווחת ניצולי השואה ולהנצחת השואה.
מדובר בדור הולך ונעלם שהקים את המדינה ובמקרה
של משפחת ארצי – ילדיהם תרמו ותורמים לתרבותה בנכסי צאן ברזל, ולטעמי מייצגים ביחד
עם כל נציגי תפוצות, את התהוות הישראליות.
אני מצרפת לינק לטור הפרידה של שלמה ארצי מאמו
כולל הקלטה מרגשת בה הוא מקריא את דבריו (הפעילו רמקולים).
אסיים בשיר מתוך אלבומו "חום יולי אוגוסט" (1988), שחלקו
הנכבד עוסק בנושאים פוליטיים, אישיים והתמודדות של הדור השני לניצולי השואה.
בגרמניה לפני המלחמה
מילים ולחן: שלמה ארצי
כשהייתי קטן היה לי טבע מוזר,
לא לשמוע אותך אך כל מה שסיפרת נסגר,
אצלי בתוך הלב, הלב כמו תא מטען,
כל מה שסיפרת מתחיל כשהיית צעירה.
כשהיית צעירה אהבת גבר אחד,
באה מלחמה, סגרה עליו בבת אחת.
צהרים אחד הוא נלקח,
ברכבת,
כמו כבש.
אך לפני המלחמה החצוצרות ניגנו,
ורקדתם שניכם את והוא.
מאושרים בריקוד, בלי חשש ופקפוק,
בגרמניה - לפני המלחמה.
כל אחד זקוק לאמא, אמא מה אוכל אותך.
דלת המטבח נעולה גם עכשיו.
בחוץ שוקע שמש, העולם נרגע,
אצלך הכל אחרת, הכל לשווא.
האם הסתיימה המלחמה?
בגרמניה לפני המלחמה, היית יפה, זה מכאיב,
הזמן לא עמד,
הגוף לא נצחי.
מי רוקד תחת ירח, רק הזכרון,
מי האיש בתמונה, מי הילד בארון.
בגרמניה לפני המלחמה, היה נדמה לך,
מה היה נדמה לך?
צוותי היסטוריה וספרות, לפניכם הזדמנות
לחבר את המילים והיצירות האותנטיות של שלמה ונאוה לבית ארצי, לתכנית הלימודים של
תלמידי בית ספרנו.
מיכל
"עם שאינו יודע את עברו, ההווה
שלו דל ועתידו לוט בערפל" יגאל אלון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה