מיכל ג.:
16.5.18 –
מב"ט – מחווה ליורם טהרלב
ב-15.5.18 קיים מחוז תל אביב במשרד החינוך בוקר מקסים ב"אומר צליל וצבע – 70 שנה למדינה", במוזיאון
ארץ ישראל. באירוע התקיימו הרקדה, תערוכות עבודות אמנות מרהיבות של תלמידי המחוז, סיורים בתערוכת "מפה", מופעי ריקודים
ושירים של מקהלות בתי ספר, וכן הומאז' לגשש של בית הספר לאמנויות תל אביב. האירוע
כלל הופעה של יורם טהרלב בליווי זמרים ששרו את שיריו.
מב"ט זה מוקדש ליורם טהרלב שהגיע לגבורות וחדר ללבבות התלמידים
הצעירים בעברית היפה, בהומור ובשיריו שמלווים אותנו מדור לדור.
יורם טהרלב (נולד ב-24 בינואר 1938) הוא
משורר, פזמונאי, סופר וסטנדאפיסט ישראלי. נחשב לאחד המעצבים החשובים של הזהות והאתוס
הישראליים. שיריו הולחנו ובוצעו על ידי טובי היוצרים והמבצעים, ונחשבים להיסטוריה המזומרת
של ההווי הישראלי.
בחרתי לשלוח מספר קטעים מתוך הרפרטואר הנרחב:
ששים שניות על 61 שנה
השיר: עוד לא תמו כל פלאייך
התעמלות מוחית
שתי מקאמות:
פרס לישראל
מאת יורם טהרלב
מאת יורם טהרלב
מדינת
ישראל
למרות דלותה במשאבים טבעיים, בארות נפט ושאר אוצרות,
למרות מחסור כרוני במים ובאדמה, בנהרות ויערות,
למרות שטחה המצומצם וגודלה כזרת
למרות מלחמותיה הבלתי פוסקות נגד אויביה והאלימות הפנימית הגוברת
למרות המחלוקות המשסעות אותה חדשות לבקרים
למרות הפערים הבלתי נסבלים בין עניים לעשירים
למרות הכל, נגד כל הסיכויים, מתוך כל התוהו והמהומה
קמה לעינינו מדינה מדהימה.
למרות דלותה במשאבים טבעיים, בארות נפט ושאר אוצרות,
למרות מחסור כרוני במים ובאדמה, בנהרות ויערות,
למרות שטחה המצומצם וגודלה כזרת
למרות מלחמותיה הבלתי פוסקות נגד אויביה והאלימות הפנימית הגוברת
למרות המחלוקות המשסעות אותה חדשות לבקרים
למרות הפערים הבלתי נסבלים בין עניים לעשירים
למרות הכל, נגד כל הסיכויים, מתוך כל התוהו והמהומה
קמה לעינינו מדינה מדהימה.
מדינה שהיא גאווה לאזרחיה ולמקימיה,
מדינה שהיא בהחלט אור לגויים, כולל אויביה ומשנאיה,
מדינה תוססת, יצירתית, מפתיעה בכשרונותיה
מדינה שהקימה צבא מן המתוחכמים בעולם ובוודאי בסביבותיה
שפיתחה תעשייה - שהיצוא שלה מגיע לחמישים מיליארד דולר בשנה
חקלאות מרשימה בהישגיה, החובקת זרועות עולם וסדרי בראשית משנה
מדינה שהוציאה מתוכה שמונה זוכים בפרסי נובל
ושהספורטאים שלה זוכים לא פעם בהישגים שגם בהם אסור לזלזל,
מדינה שהקימה מערכת בריאות מתקדמת ושירות רפואי לכל אזרח וגר
שיצרה תיאטרון חי ובועט, ביקורתי, מתסיס ומאתגר,
שנתברכה באוניברסיטאות ומכוני מחקר מן הבולטים שתמצא
בדמוקרטיה יחידה באיזור, לצד מערכת משפט עצמאית ואמיצה
מדינה שבנתה עולם הייטק שעל פתחיו מחזרים גדולי היצרנים
וכל זה בסך הכל - בכל כך מעט שנים.
מדינה שהיא בהחלט אור לגויים, כולל אויביה ומשנאיה,
מדינה תוססת, יצירתית, מפתיעה בכשרונותיה
מדינה שהקימה צבא מן המתוחכמים בעולם ובוודאי בסביבותיה
שפיתחה תעשייה - שהיצוא שלה מגיע לחמישים מיליארד דולר בשנה
חקלאות מרשימה בהישגיה, החובקת זרועות עולם וסדרי בראשית משנה
מדינה שהוציאה מתוכה שמונה זוכים בפרסי נובל
ושהספורטאים שלה זוכים לא פעם בהישגים שגם בהם אסור לזלזל,
מדינה שהקימה מערכת בריאות מתקדמת ושירות רפואי לכל אזרח וגר
שיצרה תיאטרון חי ובועט, ביקורתי, מתסיס ומאתגר,
שנתברכה באוניברסיטאות ומכוני מחקר מן הבולטים שתמצא
בדמוקרטיה יחידה באיזור, לצד מערכת משפט עצמאית ואמיצה
מדינה שבנתה עולם הייטק שעל פתחיו מחזרים גדולי היצרנים
וכל זה בסך הכל - בכל כך מעט שנים.
והמדינה הזאת
מאחורי כל הישגיה עומדים כמובן אנשים. אוכלוסיה בעלת אלף פנים.
אנשי מדע, יזמים, יוצרים ואומנים, אנשי ביטחון, חוקרים, חקלאים, תעשיינים,
וסתם בני אדם שבלבם ובנפשם בוערת איזו שלהבת
אנשים חרוצים ונמרצים שיש להם, "קוצים במקום שבו נהוג לשבת"-
הם אשר בונים את המדינה הזאת ממש לעינינו
מדינה שהיא, כדברי השיר, "חזקה מכל חסרונותינו".
מאחורי כל הישגיה עומדים כמובן אנשים. אוכלוסיה בעלת אלף פנים.
אנשי מדע, יזמים, יוצרים ואומנים, אנשי ביטחון, חוקרים, חקלאים, תעשיינים,
וסתם בני אדם שבלבם ובנפשם בוערת איזו שלהבת
אנשים חרוצים ונמרצים שיש להם, "קוצים במקום שבו נהוג לשבת"-
הם אשר בונים את המדינה הזאת ממש לעינינו
מדינה שהיא, כדברי השיר, "חזקה מכל חסרונותינו".
במדינה הקטנה הזאת תמצא מאגר ענק של יצירתיות וגמישות, שכל ישר, ענווה
העזה, אומץ לב, נשימה ארוכה והרבה אהבה,
אנשים שנותנים למדינה בדיוק את מה שצריך: את החזון בצד התחזית
את שיקול הדעת המעמיק - בצד הפלפל והתזזית.
העזה, אומץ לב, נשימה ארוכה והרבה אהבה,
אנשים שנותנים למדינה בדיוק את מה שצריך: את החזון בצד התחזית
את שיקול הדעת המעמיק - בצד הפלפל והתזזית.
נכון, עם דבר אחד - חייבים לומר - המדינה לא התמודדה
עם היכולת הפשוטה לומר תודה.
למרות כל הישגיה בתחומי היצירה והפיתוח, הביטחון והארגון,
היא לא השכילה למצוא מילה עברית למושג העממי פרגון.
עם היכולת הפשוטה לומר תודה.
למרות כל הישגיה בתחומי היצירה והפיתוח, הביטחון והארגון,
היא לא השכילה למצוא מילה עברית למושג העממי פרגון.
ולכן נעשה זאת אנחנו במקומה ונאמר
בביטחון מלא, מבלי להסס, מבלי להתנצל:
למרות כל החסרונות, הפגמים והמכשלות שנימנו לעיל
אנחנו חושבים שמגיע למדינה הקשה והמופלאה הזאת פרס ישראל!
בביטחון מלא, מבלי להסס, מבלי להתנצל:
למרות כל החסרונות, הפגמים והמכשלות שנימנו לעיל
אנחנו חושבים שמגיע למדינה הקשה והמופלאה הזאת פרס ישראל!
אני תל אביבי
מאת יורם טהרלב
מאת יורם טהרלב
אם טיילת בילדותך עם הוריך בחולות ביום שמש תכול-ענן
ועד היום אינך סולח להם, שלא הסבירו לך כי החול הוא בעצם נדל"ן
אם השמות גן רינה וגלידה ויטמן וסינמה עדן והטיר
עושים לך צמרמורת בעברך בעיר
אם מתחת לאספלט אתה מרגיש איך תל אביב הקטנה עוד חיה ונושמת
ואתה עדיין משתמש בשמות קינג ג'ורג' ושדרות קרן קיימת
אם יש לך מה לספר לילדיך על תל אביב של ילדותך
אך זה מעניין אותם, כמו שהסיפורים של הוריך עניינו אותך
אם אתה משפשף עיניך למראה הקיוסקים שהפכו לבתי קפה בשדרות
אם אתה מתפעם מול הכשרונות הספרותיים הנחשפים בגרפיטי שעל הקירות
אם אתה גאה לחיות בעיר היחידה בעולם שיש בה נמל אך אין בה אנייה
אם אתה בוחר מסעדה לא לפי האוכל, אלא לפי אפשרויות החנייה
אם אתה מרגיש כי למרות החום והצפיפות ורוב המהומה
אין לך מקום אחר שבו היית בוחר לחיות על פני האדמה
אם יש לך בעיר הזאת די חברים, כדי להרגיש כלפיה קרבה משפחתית
אם אתה מאמין באמונה שלימה בביאת הרכבת התחתית
אם אתה מתוסכל לא פעם בחשבך כי לעד
לא תוכל לחוות את מה שמציע "עכבר העיר" בשבוע אחד
אם אתה מרגיש גאווה על מגדלי הענק הצומחים פה חדשים לבקרים
אם אינך רואה בשחקני הרכש של מכבי והפועל עובדים זרים
אם הים הוא חלק בלתי נפרד מנשמתך ותמיד יש לך לאן לברוח
אם אתה מקנא במתעמלים על החוף הזורקים זה לזה כדור כוח
ומתפלל: הלוואי עלי בגילם!
ושלא ייגמר לעולם החול והים
רשרוש של המים, תפילת האדם.
אם אתה מדליק נרות בכיכר רבין פעם בשנה
אם עברת את מסכת הדמים והפיגועים שטילטלה את העיר העברית הראשונה
את קו חמש ואפרופו ודיזנגוף סנטר, והשתדלת תמיד להיות במקום ולהושיט יד
אך נסעת לבקר חברים באילת כשנפלו פה טילי הסקאד...
אם אתה הולך ברחוב בתחושה שאתה גיבור של איזה סרט דוקומנטרי
ופס הקול הן השיחות החושפניות בטלפון הסלולרי
אם אתה אוהב את המוסיקה הבוקעת מכל מסעדה וקפה וגינה
בעיר שאנחנו קוראים לה עיר ללא הפסקה והאו"ם קורא לה העיר הלבנה
אם יצא לך לשמוע מדריך טיולים, שאינו מספר יותר אנקדוטות אלא דחקות וקטעים
ומסביר לצעירים כי ביאליק וטשרניחובסקי היו סלבריטאים
אם כמה אנשים בסביבתך עושים פה ושם בושות:
לדייטים – לא יאומן! – הם קוראים פגישות
ולא ממש מבדילים בין צ'ייסר לבין שוט
כאשר הילדים, שפעם שיחקו בקלאס וגידלו יונים
היום משחקים במחשב ויוצאים לטיול - בקניונים
אם אתה מודאג שבמונית הכסף כמעט אף אחד לא שמע על חומה ומגדל, על תל עמל וחניתה
אך הם מאוד מתעניינים כמה זמן הסתובבת בעיר עד שחנית
אם אתה נושא בלבך זיכרונות של החוף אותו חוצה שיירה של גמלים
ואתה המום לראות שהשיירה נשארה, רק פוסעים בה גמלאים
אם הקצב של העיר מאלץ אותך לשמור על כושר ולהישאר אתלטי וספורטיבי
כי אז יכול אתה לומר בגאווה אמיתית: אני תל אביבי!
ועד היום אינך סולח להם, שלא הסבירו לך כי החול הוא בעצם נדל"ן
אם השמות גן רינה וגלידה ויטמן וסינמה עדן והטיר
עושים לך צמרמורת בעברך בעיר
אם מתחת לאספלט אתה מרגיש איך תל אביב הקטנה עוד חיה ונושמת
ואתה עדיין משתמש בשמות קינג ג'ורג' ושדרות קרן קיימת
אם יש לך מה לספר לילדיך על תל אביב של ילדותך
אך זה מעניין אותם, כמו שהסיפורים של הוריך עניינו אותך
אם אתה משפשף עיניך למראה הקיוסקים שהפכו לבתי קפה בשדרות
אם אתה מתפעם מול הכשרונות הספרותיים הנחשפים בגרפיטי שעל הקירות
אם אתה גאה לחיות בעיר היחידה בעולם שיש בה נמל אך אין בה אנייה
אם אתה בוחר מסעדה לא לפי האוכל, אלא לפי אפשרויות החנייה
אם אתה מרגיש כי למרות החום והצפיפות ורוב המהומה
אין לך מקום אחר שבו היית בוחר לחיות על פני האדמה
אם יש לך בעיר הזאת די חברים, כדי להרגיש כלפיה קרבה משפחתית
אם אתה מאמין באמונה שלימה בביאת הרכבת התחתית
אם אתה מתוסכל לא פעם בחשבך כי לעד
לא תוכל לחוות את מה שמציע "עכבר העיר" בשבוע אחד
אם אתה מרגיש גאווה על מגדלי הענק הצומחים פה חדשים לבקרים
אם אינך רואה בשחקני הרכש של מכבי והפועל עובדים זרים
אם הים הוא חלק בלתי נפרד מנשמתך ותמיד יש לך לאן לברוח
אם אתה מקנא במתעמלים על החוף הזורקים זה לזה כדור כוח
ומתפלל: הלוואי עלי בגילם!
ושלא ייגמר לעולם החול והים
רשרוש של המים, תפילת האדם.
אם אתה מדליק נרות בכיכר רבין פעם בשנה
אם עברת את מסכת הדמים והפיגועים שטילטלה את העיר העברית הראשונה
את קו חמש ואפרופו ודיזנגוף סנטר, והשתדלת תמיד להיות במקום ולהושיט יד
אך נסעת לבקר חברים באילת כשנפלו פה טילי הסקאד...
אם אתה הולך ברחוב בתחושה שאתה גיבור של איזה סרט דוקומנטרי
ופס הקול הן השיחות החושפניות בטלפון הסלולרי
אם אתה אוהב את המוסיקה הבוקעת מכל מסעדה וקפה וגינה
בעיר שאנחנו קוראים לה עיר ללא הפסקה והאו"ם קורא לה העיר הלבנה
אם יצא לך לשמוע מדריך טיולים, שאינו מספר יותר אנקדוטות אלא דחקות וקטעים
ומסביר לצעירים כי ביאליק וטשרניחובסקי היו סלבריטאים
אם כמה אנשים בסביבתך עושים פה ושם בושות:
לדייטים – לא יאומן! – הם קוראים פגישות
ולא ממש מבדילים בין צ'ייסר לבין שוט
כאשר הילדים, שפעם שיחקו בקלאס וגידלו יונים
היום משחקים במחשב ויוצאים לטיול - בקניונים
אם אתה מודאג שבמונית הכסף כמעט אף אחד לא שמע על חומה ומגדל, על תל עמל וחניתה
אך הם מאוד מתעניינים כמה זמן הסתובבת בעיר עד שחנית
אם אתה נושא בלבך זיכרונות של החוף אותו חוצה שיירה של גמלים
ואתה המום לראות שהשיירה נשארה, רק פוסעים בה גמלאים
אם הקצב של העיר מאלץ אותך לשמור על כושר ולהישאר אתלטי וספורטיבי
כי אז יכול אתה לומר בגאווה אמיתית: אני תל אביבי!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה